בישראל ישנם אתרים המוכרים כ”אתרי מורשת עולמית” בעלי חשיבות בין-לאומית בשימורם. בכך הם
מצטרפים למאות אתרים חשובים לאנושות ברחבי העולם.
בשנת 1972 כונן האו”ם באמצעות הארגון אונסק”ו לקידום החינוך, המדע והתרבות בעולם את האמנה
להגנת מורשת תרבות וטבע עולמיים. האמנה נחתמה ב 1972 ונועדה להגדיר ברחבי העולם אתרים
שלהם נופי תרבות, מורשת תרבות או מורשת טבע בעלי ערך אוניברסלי ייחודי לאנושות.
190 מדינות חתומות על האמנה, ומשנת 1999 חתומה עליה גם מדינת ישראל.
מטרותיו של אונסק”ו, ארגון מטעם האו”ם, הן בכלל לקרב לבבות ולשאוף לשלום עולמי בין העמים.
הכרזה על אתרי מורשת עולמיים היא רק אחת הדרכים להשיג את המטרות הללו. עד כה כאלף אתרים
הוכרזו ברחבי העולם, 10 מהם בישראל.
עכו העתיקה
העיר שידועה ומוכרת בזכות מסעדות הדגים והחומוס המפורסם, הוכרזה כאתר מורשת עולמית מעאם אונסק”ן, דווקא בגלל הנמל והבירה הצלבנית שגעשו כאן בימי הביניים והעיר העות’מאנית שאנו רואים כיום. מתחת לרחובות העיר העתיקה והשוק החי ישנה עיר צלבנית שלמה שמורכבת מאולמות אבירים, מנהרות סתרים, מבצרים וכנסיות. והנמל..
מצדה
ב-2001, הוכרה מצדה כאתר מורשת עולמי. מכל הדברים המפעימים שיש למצדה להציע כאתר המתוייר ביותר בישראל, התרשמו באונסק”ו במיוחד מכמה דברים. מכך שהאתר נשאר בלתי נגוע במשך מאות ואלפי שנים, ממערכת המצור הרומית שסובבת את ההר, ונחשבת כשלמה ביותר בעולם, מהארמון המפואר של הורדוס, ומחשיבותו הסמלית של האתר במאבק היהודים מתקופת בית שני נגד דיכוי ולמען חופש ועצמאות.
העיר הלבנה
תל אביב זכתה להכרה בינלאומית בתחומים רבים כמקום בילוי מועדף ויעד לתיירות גאה, כעיר קוסמופוליטית וכן…כעיר ללא הפסקה. אבל מאונסק”ו דווקא קיבלה הכרה בשנת 2003 בזכות התכנון העירוני המיטיב והמרקם האדריכלי הייחודי של בתי העיר שנבנו בסגנון הבינלאומי. סגנון אדריכלי זה מכונה בפי כולם “באוהאוס” על שם בית הספר בגרמניה שלימד את הסגנון. כדאי להסתובב קצת בעיר ולהרים את הראש, להתבונן בקווים הנקיים של המבנים, במרפסות המעוגלות שמוסיפות עניין, ובחלונות שמכניסים את האור ואת אוויר הים התיכון פנימה אל הבתים.
התלים המקראיים – חצור, מגידו ובאר שבע
בשנת 2005 הוכרו שלושת התלים המקראיים – תל מגידו, תל חצור ותל באר שבע וזכו בהכרה בינלאומית.
בתל מגידו יש 22 שכבות ארכיאולוגיות שכל שכבה מייצגת תקופה אחרת, לפעמים בת מאות שנים. דבר זה לבדו ראוי בהכרה בינלאומית. אך יש חשיבויות רבות אחרות לשלושת התלים המקראיים שהביאו אותם למעמדם כאתרי מורשת עולמית. השכבות מהתקופה הכנענית, ומתקופת ממלכת ישראל, הן עדות לקיומן של ערים עם שלטון מרכזי, שהצליחו לספק שירותים ציבוריים, להקים מפעלי מים מתוחכמים, ולשלוט על נתיבי הסחר האזוריים. שלוש הערים מוזכרות בתנ”ך ושיחקו תפקיד מרכזי בהיסטוריה האזורית ובגיבוש תרבות מקומית, הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית.
דרך הבשמים הנבטית
בשנת 2005 הוכרזו דרך הבשמים הנבטית ו-ערי המדבר עבדת, שיבטה ממשית וחלוצה, כנכסי הארגון.
הנבטים, הובילו בתקופה הלניסטית-רומית לפני כאלפיים שנה דברי טובין מהמזרח לאירופה. הנתיב היבשתי, שעליו עשו שיירות הגמלים את דרכן, חצה את הערבה והנגב הארץ ישראליים מחופי הים האדום והסתיים בחוף הים התיכון. שם הועלו הבשמים והתבלינים על אוניות לכיוון אירופה. לאורך נתיב זה, הוצבו תחנות פיקוח, אכסניות והתפתחו ערי קבע נבטיות. כמה כוח היה למסחר? ומה היו מוכנים לעשות כדי להעבירו? שרידיהם של המבנים לאורך הדרך, היישובים של התרבות שנעלמה, מערכות איסוף המים והחקלאות המדברית, שהתפתחו יש מאין בתנאים בלתי אפשריים, מתחברים למכלול בעל חשיבות עצומה שזיכה את דרך הבשמים בכבוד הראוי לה.
מקדשי הבהאים
הגן הבאהי בחיפה הוא אולי המקום המרשים ביותר בעיר. לא רק הנוף הנשקף ממדרגות הגן אלא הגן בפני עצמו. הסימטריה, המים הזורמים המנטרלים את רעש המכוניות, הפריחה והקדושה העוטפת את המקום הופכים את הגנים הבאהיים למרהיבים. הדת הבהאית אף היא מעניינת ומרתקת. לצד הנצרות, האסלאם והיהדות, המקדשים הבאהיים בעכו ובחיפה הם המקום הקדוש ביותר לדת זו.
על גדת נחל מערות בכרמל שוכנות מערות האדם הקדמון.
שלוש חשיבויות למערות הפרהיסטוריות: ראשונה, רצף של חצי מיליון שנות התיישבות באתר אחד, השנייה היא קיומן זה לצד זה של שני מיני אדם באותה תקופה תחת אותה התרבות (הניאנדרטל, האדם המודרני-הומו ספיאנס), והשלישית היא עדות לתרבות בני אדם בתקופה קריטית של מעבר מחברת ציידים-לקטים לחברה חקלאית שמבייתת צמחים ובעלי חיים.
גם מי שאינו מתעניין בכל מה שקרה לפני שהתחילה ההיסטוריה יכול להודות שמדובר באתר נדיר מבחינת המחקר העולמי על האבולוציה של האדם. בזכות כל אלה קיבל האתר את התואר.
ירושלים העתיקה
ירושלים העתיקה וחומותיה הוצעו לאונסק”ו כאתר שימור עולמי דווקא על ידי ירדן. ההצעה התקבלה אך עקב הרגישויות הרבות ומעמדה המיוחד של העיר, האתר נחשב שייך למדינת ירושלים, ואינה תחת אתרי ישראל או ירדן.
מערות בית גוברין
ב-2014 הוכרז גן לאומי בית גוברין בדרום השפלה כאתר מורשת עולמי.
ניתן לאמר בפירוש שזהו אחד מהגנים הלאומיים המהנים ביותר . עיר שלמה המורכבת ממערות ומחילות. בתי בד, בורות מים, קולומבריום, אורוות, מערות קבורה ומקומות פולחן.
בית שערים
לאחרונה, בקיץ 2015 הוכרז גן לאומי בית שערים כאתר מורשת עולמית.
עיר קבורה מתקופת המשנה. מלבד קבר רבי יהודה הנשיא – נשיא הסנהדרין וחותם המשנה, שגר בבית שערים העתיקה שנים רבות, האתר מלא במערות שבתוכן ארונות קבורה מעוטרים, שלא היו מביישים סצינה ב”אינדיאנה ג’ונס.
כתר ארם צובא
כונה “העותק המושלם ביותר של התנ”ך העברי” ו-“המהדורה המושלמת של דבר האל”, נכתב בטבריה סביב שנת 930 לספירה. באלף השנים שחלפו מאז הכתר נדד, הוסתר, מולט וניצל מפרעות. לימים התגלגל למצרים, שם הרמב”ם השתמש בו לכתיבת משנה תורה. במאה ה-14 הוא שוב יצא לדרכים – הפעם אל חאלב (ארם צובא) שבסוריה.
60 שנה אחרי שהוברח מסוריה לישראל במבצע חשאי, אונסק”ו החליט להכיר בכתר ארם צובא, כתב היד העתיק של התנ”ך, כנכס תרבות בינלאומי, שייכלל באוסף “זיכרון עולם” של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם.
הכתר, מוצג במוזיאון ישראל בירושלים.
